תשורה לעמוס: אסופת מחקרים בפרשנות המקרא מוגשת לעמוס חכם משה בר- אשר, נח חכם, יוסף עופר בשנת תשי"ח, שנת העשור למדינה, ניצח עמוס חכם בחידון התנ"ך העולמי הבינלאומי הראשון, והוכתר לחתן התנ"ך העולמי הראשון. שמו התפרסם כמופת לידענות מופלגת וכסמל לשיבת ישראל לארצו מתוך זיקתו לתנ"ך. אולם עיקר מפעלו של עמוס חכם הוא פירושיו למקרא. במסגרת סדרת הפירוש 'דעת מקרא' פירש חכם ספרים רבים, ופירושיו למקרא מוכרים ומפורסמים בזכות בהירותם ויסודיותם. אסופת מאמרים זו, המוגשת כתשורה לעמוס חכם, מוקדשת לפרשנות המקרא. ארבעה שערים לספר. בשלושת שערי הספר הראשונים באים עיונים של חוקרים ותלמידי חכמים בהיבטים שונים של המקרא ופרשנותו. השער הראשון מיוחד לפרשנות המקרא בימי הביניים, ובו אחד עשר מאמרים העוסקים בפרשנים אלה מרש"י ועד אברבנאל. בשער השני - שבעה מאמרים המפרשים ענייני מקרא שונים, מניתוח המבנה והמשמעות של ספרים שלמים ועד ביאורן של פרשיות בודדות. תשעה עיונים בספרות חז"ל, בפיוט, בלשון ובחינוך בזיקה למקרא ולפרשנותו כלולים בשער השלישי של הספר. בשער הרביעי מובאת אוטוביוגרפיה שכתב בעל היובל, לאחר זכייתו בחידון התנ"ך העולמי הראשון. מכללת יעקב הרצוג שעל יד ישיבת הר-עציון, חלוצת לימוד התנ"ך והוראתו בעולם הישיבות והמכללות התורניות, מכבדת את פרשן המקרא הדגול, רבי עמוס חכם, באסופת מחקרים זו.