טס נחושת: המדיניות הישראלית כלפי העדה הדרוזית 1967-1948 שמעון חביבי הקשר בין ההנהגה המדינית הציונית לבין העדה הדרוזית בארץ- ישראל היה מלווה בחשדות הדדיים. מנהיגי המדינה הגו תוכניות שאפתניות, שלא מומשו, העריכו הערכות שהתבדו, ואף נקטו מהלכים קיצוניים כלפי הדרוזים בארץ, כדי לקדם את מה שהם ראו כאינטרסים של העם היהודי ושל מדינת ישראל. הספר טס נחושת סוקר את הדרכים שבהן עוצבו היחסים בין יהודים לדרוזים בתוך מדינת ישראל ומפרט, באמצעות פרשיות מרתקות רבות, כיצד גובשה המדיניות הרשמית של המדינה כלפי הדרוזים וכיצד יושמה בפועל. הספר מתמקד בעשרים השנים הראשונות לקיום המדינה (1967-1948), ומתאר כיצד התפתחה מדיניות הממשל בישראל כלפי העדה הדרוזית, וכיצד התבטא יחסו של הממשל לדרוזים בענייני צבא וביטחון, חוק ומשפט, כלכלה וחברה ופוליטיקה. מסקנה חשובה הנובעת מניתוח האירועים היא שמדינת ישראל גיבשה מדיניות ייחודית כלפי המגזר הדרוזי השונה מהמדיניות כלפי ערביי ישראל. פקידי ממשלה לא הבחינו, לעיתים בתום לב לעיתים במתכוון, בין הדרוזים לערבים, ולא תמיד מילאו אחר ההוראות שניתנו להם. ניסיונותיהם של קובעי המדיניות לשנות גישה זו נתקלו אפוא בקשיים מרובים, ולכן נוצרו פערים בין מדיניות העדפת הדרוזים על פני מיעוטים אחרים לבין ביצועה בשטח. כיוון שהדרוזים, בשונה מן הערבים, קשרו את גורלם בעתיד המדינה, והם שותפים מלאים בהגנה על ביטחונה - ישראל חייבת לנקוט מדיניות של העדפה מתקנת כלפיהם. ד"ר שמעון אביבי הוא היסטוריון המתמקד בחקר העדה הדרוזית. ספרו הקודם - "הדרוזים בישראל ומקומותיהם הקדושים". (2000).