חסימת הפיתוח: המדיניות הכלכלית כלפי המיעוט הערבי בישראל אמטאנס שחאדה מתוך המבוא [...] מטרתו המרכזית של המחקר היא לבחון מאפיינים מרכזיים במדיניות הכלכלית הנהוגה כלפי המיעוט הערבי בישראל, תוך כדי התייחסות למדדים כלכליים בסיסיים (מקרו ומיקרו כלכליים) של המיעוט הערבי במדינה, אך זה אינו מחקר כלכלי טהור. הוא אינו יוצא מנקודת הנחה כלכלית טהורה, ואינו נעזר בשיטות מחקר מבית היוצר הליברלי. המחקר ידגיש שאין להבין את הנחיתות הכלכלית של המיעוט הערבי בישראל בעזרת גישות מחקר כלכליות גרידא; רק שילוב בין הפוליטי והכלכלי ובין הלאומי והכלכלי יכול לעזור להבינה. זהו שילוב שמעטים מחוקרי הכלכלה בישראל בכלל וזו של המיעוט הערבי בפרט נעזרים בו. מחקר זה מבקש לתרום למילוי החלל המחקרי בסוגיה קריטית זו ולעודד חוקרים נוספים לעשות כך. רוב המחקרים הביקורתיים שדנו בנושא הכלכלי בוצעו בשנות השבעים והשמונים. מאז הופנה הדגש לשיטות מחקר ליברליות טהורות, המדגישות תהליך התפתחות נורמלי ומניחות זליגת התפתחות מהאיזור היהודי לערבי (ברמת המקרו). מצד שני, כדי להסביר את הנחיתות הכלכלית של המיעוט הערבי מתמקדות שיטות אלו ברמת הפרט, בחסמים אישיים המייצרים ריבוד חברתי-כלכלי, ואינן מביאות בחשבון חסמים מבניים, פוליטיים ולאומיים. אם כבר מצאנו התייחסות כזו, היא נעשתה באופן שטחי, בלי לחזור לשורשי האידיאולוגיה העומדת מאחורי המציאות הזאת ובלי לשאול למה [...] מחקר המשך זה מתחקה אחרי תשומות המערכת הפוליטית והכלכלית בתחום המדיניות הכלכלית כלפי האוכלוסייה הערבית, בעיקר משנות התשעים, תקופה שהתאפיינה בחילופי ממשלות תכופים וביחס משתנה תדיר שהתבסס על צרכים פוליטיים של המדינה, אך תמיד תוך התעלמות מצרכיו של המיעוט הערבי. המחקר שלהלן יוצא מנקודת הנחה שבעיות העוני, האבטלה, ההשתתפות בכוח העבודה ורמת ההכנסה הם נגזרת ישירה של המציאות הכלכלית ומצב התשתיות והפיתוח הפיזי והאנושי בכלכלה הערבית המקומית, המשקפת נאמנה את המדיניות הממשלתית כלפי קבוצה זו [...] המחקר שלהלן יתבסס על נתונים רשמיים זמינים של מדינת ישראל, ויתחקה אחרי קווי מדיניות מרכזיים בתחומי התשתיות, התעשייה, החקלאות והחינוך, החלטות שזכו לפרסום רשמי, מחקרים וספרות רלוונטית, וכן הצהרות, אמירות ופרסומים של מקבלי החלטות ומנהיגים ישראלים.