חיי נזירים במדבר יהודה קירילוס מסקיתופוליס הנזירות הביזנטית השאירה שרידים רבים בארץ ישראל ובעיקר בנוף השומם של מדבר יהודה. בשנים האחרונות ראו אור פרסומים המתעדים את הממצאים הארכיאולוגיים הקשורים לנזירות ומתארים את הרקע ההיסטורי שלהם, אולם המדריך האמיתי לשרידים הללו נכתב לפני כאלף חמש מאות שנה, על ידי נזיר ערני וסקרן יליד סקיתופוליס, היא בית שאן. קירילוס נשאב לחיי נזירות כילד, לאחר פגישה מקרית עם הנזיר הזקן והנערץ. סבאס. בהגיעו לבגרות, בשנת 543 הוא עזב את בית שאן ובא למדבר יהודה. היו אלה ימי השיא של נזירות המדבר, ובמרחב שבין פצאל בצפון ומצדה בדרום, הצטופפו עשרות מנזרים, אותם ייסדו צליינים מכל קצוות האימפריה הרומית, שהחליטו לפרוש מהעולם בארץ הקודש, כמו חריטון, אותימיוס, סבאס, גריסמוס, תיאדוסיאס ויוהנס המצרי. קירילוס שאף ללמוד על האבות הרוחניים שבעקבותיהם גם הוא בא למדבר. במקום להיבלע לתוך השגרה השקטה של המנזר, הוא התרוצץ בין האבות הזקנים וליקט מפיהם - וגם העביר לנו - מידע רב ומגוון, הן על אירועים חשובים בתולדות הכנסייה הפלסטינית והארץ כולה, הן על ענייני היום יום הפעוטים. וכך אנו למדים על מנזרים וקורותיהם, על מפגשים בין נזירים לחילונים - גברים ונשים, שועים ופשוטי עם, צדיקים ובני בליעל - וגם בין הנזירים לטבע האכזרי של המדבר וחיות הפרא הדרות בו. דברי קירילוס, המתורגמים כאן מן היוונית, מדלגים על אלף חמש מאות שנה ומעוררים לחיים את אבני הבניינים החרבים וסלעי הנקיקים. ד"ר לאה די סגני היא חוקרת בכירה במכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים. בין תחומי התמחותה: חקר המקורות הספרותיים הלטינים והיווניים, אפיגרפיה, גיאוגרפיה היסטורית ותולדות הנזירות בארץ-ישראל.