חוקה שלא כתובה בתורה שוקי פרידמן, עמיחי רדזינר בהנחיית ידידיה צ' שטרן בקרב חלקים נרחבים בציבור האורתודוקסי בישראל מקובלת הטענה שאין להסכים לקבל חוקה שאינה 'חוקת התורה'. טענה זו מוצגת פעמים רבות כאילו הייתה 'עמדת ההלכה' או עמדת הציבור הדתי מאז ומעולם. אולם עיון היסטורי בניסיונות לעצב חוקה בסוף שנות השלושים ובראשית ימי המדינה חושף אמת מפתיעה. מתברר כי גורמים אורתודוקסיים מרכזיים לא דחו את רעיון החוקה, ולא זו בלבד אלא שהם היו הכוח שהניע את הניסיונות המוקדמים לכונן חוקה, ואף שאפו להיות מעורבים בעיצובה. התנגדותם לחוקה, שהתפתחה עם הזמן, נבעה ממניעים פרגמטיים צרים, ולא משלילתו המוחלטת והאידיאולוגית של רעיון כינונה של חוקה מעשה ידי אדם. מחקר המדיניות חוקה שלא כתובה בתורה פותח צוהר לתקופה מכוננת בבנייתה של המדינה, אל ימי הדיונים בין הציבור האורתודוקסי לבין הציבור החילוני בסוגיית החוקה. מעבר לחשיבתו ההיסטורית יש בו להשיא תרומה לשיח האקטואלי שמתקיים היום בישראל, שבו עולה ביותר שאת שאלת כינונה של חוקה וניסוחה הראוי. הוא מציע לבחון את נכונות הטענה שעמדתו המסורתית של הציבור הדתי היא שיש להתנגד ל'חוקה שלא כתובה בתורה."