על כנפי נשרים: מבצע אסתר פתיחת השערים לאחרוני יהודי תימן 1993 -1989 חיים טויל האם יש בכוחם של אנשים פשוטים מן השורה לשחק תפקיד על במת הדיפלומטיה הבינלאומית? האם יוכלו יחידים הנושאים בליבם דאגה לאחיהם השבויים בארץ זרה לשכנע מעצמת-על עולמית לחלוק איתם את דאגתם בשל אי הצדק הנעשה איתם משך זמן רב ולהביא לתיקונו? בניגוד למה שיכול לעלות במחשבתם של ספקנים, סיפורה של הפעילות למען זכויות האדם, המסופר ב"מבצע אסתר", מוכיח כי התשובה לשאלות הללו, לפחות לעיתים, אינה חיובית בהחלט. במשך תקופה ארוכה סבר העולם כי כל יהודי תימן עלו לישראל בשנת 1949. ואולם, למעשה, כמה אלפי יהודים נותרו מאחור. חוקים נטולי צדק מנעו מהם לעזוב וכך נקטע כל קשר בינם לבין משפחותיהם בישראל. עם חלוף השנים, לא היה לילדים שעלו מתימן כל מושג האם הוריהם עודם בחיים, והוריהם שבתימן לא ידעו דבר על קורות ילדיהם. המחיר הנפשי של הסבל האנושי הזה היה לאין שיעור. לבסוף, הודות למאמציה הבלתי נלאים של ICROJOY, ובראשה פרופסור חיים טויל, ושל אנשים נוספים שהקדישו עצמם למשימה הזאת, הובא דבר צרתה של יהדות תימן בפני דמויות פוליטיות בכירות בארצות הברית ובתימן. תוך כדי משא ומתן בלתי פוסק ובקשות עדינות המלוות בלחצים פוליטיים וכלכליים, התרחש המפנה; שארית הפליטה בתימן זכתה לאישור המיוחל לצאת את תימן ולהתאחד עם אהוביהם. הסיפור הבלתי יאומן המתואר על ידי פרופסור טויל ב"מבצע אסתר", הינו דוגמא נפלאה ליכולתה של הדמוקרטיה לפעול נצורות. כפי שמספרות המילים והשורות בספר זה, יש בכוחם של אנשים בודדים, החדורים אמונה גדולה, לחולל שינוי משמעותי.