מוטיבים שאולים בספרות ישראל יהודה רצהבי השפעתה הרבה של התרבות המוסלמית על התרבות היהודית בימי הביניים ניכרת בתחומים מגוונים: חכמת הלשון ופרשנות המקרא, הגות ומדעים מדויקים, הלכה ופולחן, וכמובן השירה. חותם מיוחד של השפעה טבוע בשירת החול, שהתפתחה בספרד מן המאה העשירית ואילך, לצד שירת הקודש שקיבלה בספרד צביון מיוחד, שונה מדמותו של הפיוט הארץ-ישראלי הקדום. ההשפעות המוסלמיות היו הן בצורה: במשקל ובחריזה, בסוגות ובמבנים, הן בתוכן: בטעם הספרותי, בערכים האסתטיים והמוסריים בדימויים ובמטבעות הלשון שנקטו המשוררים. ההשפעה ניכרת היטב גם בספרות החכמה, כלומר באוספי פתגמים ואמרות שפר. בספר זה מכונסים מקורותיהם המוסלמיים של המוטיבים השונים בשירה ובפרוזה של ישראל בספרד. המוטיבים, פרי מחקר של עשרות שנים, ממוינים על פי נושאים. כך נפרשת בפני המעיין תמונה פנורמית וססגונית, החושפת את מלוא טווח ההשפעות ואת מבעיו המגוונים בשירה ובספרות החכמה בספרד בימי הביניים. פרופ' יהודה רצהבי, יליד תימן (1916), שעלה ארצה בשנות הארבעים, הוא חתן פרס ישראל בחקר לשונות היהודים לשנת תשנ"ו. פרופ' רצהבי לימד עשרות שנים במחלקה לספרות ישראל ובמחלקה לערבית באוניברסיטת בר-אילן, וכתב עשרות ספרים בתחומים מגוונים, ובהם תולדות יהודי תימן ויצירתם, שירת ישראל בספרד, תרגום רב סעדיה גאון ופירושיו למקרא, תולדות הלשון העברית. פרופ' רצהבי חבר באקדמיה ללשון העברית.