בעקבות הזיכרון המודחק יוסף איזנברג המחבר מתמקד בתהליך התגבשות השקפת עולמו שהחל בהיותו נער בגיטו לודז' ונמשך במחנות הריכוז, בפולין הקומוניסטית שלאחר המלחמה ובישראל של 1957 ואילך. ההתמודדות עם המבט הישראלי על השואה מהווה ערך מוסף משמעותי בספר. אין זה עוד סיפור אישי על השואה. הספר הוא בעל אופי רעיוני החושף את עולמו הרוחני של המספר. מראות השואה עוברים אמנם כחוט השני בכל הספר, אבל הדגש הוא על התבוננות מחודשת בעבר מתוך פרספקטיבה רבת שנים. בתור מורה להיסטוריה ניהל המחבר במשך שלושים שנה דו-שיח עם תלמידיו על הפנים הרבות של השואה. הספר פותח צוהר למערך שיעוריו שתמיד היה בהם מענה לתיאוריות של מכחישי השואה, מסלפיה ומעוותיה, וגם רצון עז להפוך את חווית השואה לחלק אינטגרלי של תודעתנו הלאומית.