בצלאל 100 שלושה כרכים בעריכת דוד טרטקובר וגדעון עפרת מתוך פתח דבר ברומן האוטופי "ירושלים הבנויה" שפרסם בוריס שץ ב-1924, הוא כתב: "הרוצה אתה לקרוא על דבר שץ? קח את הספר: 'מאה שנים - בצלאל', שחובר על ידי קבוצת חכמים לכבוד חג היובל השני של 'בצלאל'. שם תמצא ידיעות מדויקות על אודותיו. לספר הזה שלושה כרכים. הכרך הראשון מוקדש כולו לו. שם מודפסות אגרות, תעודות ותמונות יקרות המציאות". ואכן, במלאת מאה שנה לייסוד "בצלאל" רואים אור שלושת כרכי הספר "בצלאל 100", המוקדשים לתיאור ולתיעוד שלוש התקופות הגדולות בתולדותיו: • התקופה הראשונה,1929-1906, ייסוד "בצלאל - בית מדרש לאמנות ולמלאכות אמנות"; • התקופה השנייה, 1965-1935, פתיחתו של "בצלאל החדש - בית ספר לאמנות ולאומנות" ; • והתקופה השלישית, משנת 1966, שבמהלכה הפך "בצלאל" לאקדמיה לאמנות ולעיצוב הראשונה בישראל. תולדות "בצלאל" מראשיתו ועד היום, שזורות בתולדות היישוב ובתולדות מדינת ישראל. בוגרי "בצלאל" לדורותיו הטביעו וממשיכים להטביע את חותמם בכל תחומי החיים בארץ. השפעתם ניכרת במרחב הציבורי, בתקשורת, במסחר ובתעשייה, בתרבות, באמנות ובהוראה. וכך, מה שהחל בשנת 1906 בירושלים כחזונו של איש חולם אחד, בוריס שץ, היה לגורם מכריע בעיצוב התרבות החזותית בישראל ; ואפשר לומר שסיפורו של "בצלאל" הוא, במידה רבה, סיפורה של התרבות הארצישראלית והישראלית. מאה שנות "בצלאל" הן מאה שנות התפתחותן והשתכללותן של שפות אמנות ועיצוב. מה שהחל באקלקטיות רומנטית המנסה לעצב סגנון ארצישראלי, עבר גלגולים רבים ושונים עד לניסוחה של שפה עכשווית, עדכנית, המתקשרת ברבדים מקומיים ובין-לאומיים. שלושת כרכי הספר משקפים את העליות ואת המורדות שידע "בצלאל" לאורך שנות קיומו, ומתעדים את קורות מחלקותיו השונות, את הווי הלימודים הייחודי ואת רוח הזמן. הם מאפשרים לנו היום להביט לאחור ולבחון את הדרך הארוכה שעשה "בצלאל" עד שהגיע למעמדו המכובד בשורה הראשונה של בתי הספר לאמנות ולעיצוב בעולם.[...]