אזור הדמדומים של הנפש : על שיגעון הזיות ומצבים אחרים של הנפש ד"ר אנטוניו מלציי • כיצד תרמה "מחלת העצבים" של שופט גרמני להגדרה הקלינית של סכיזופרניה? • מדוע גבר מלזי שנתקף במחלת הלטה מרגיש שהוא חייב לרקוד,לקלל ולציית לפקודותיהם של אנשים שמקנטים אותו? • כיצד חלחלו הסימפטומים של מיגרנה ,אוטיזם, אפילפסיה, ומחלות נפש שונות אל האומנות והספרות? אזור הדמדומים של הנפש סוקר מחלות רוח ונפש ותופעות קרובות נוספות, מימי קדם עד ימינו, תוך ציטוט מחקרים מדעיים, דעות הפילוסופים ודוגמאות מספרות ומשירה. הוא עוקב אחר שינוי ההגדרה השונים ועבודתו הבין תחומית בין פסיכולוגיה, פיזיולוגיה, אנתרופולוגיה, אומנות ועוד. התופעות בו מתוארות בצורה מעמיקה אך ממוקדת ומרתקת. הסקירה מתחילה במלנכוליה, שברבות הימים הפכה למה שמוכר היום כדיכאון. אחריה נסקרות תופעות כמו דיבוק, ריבוי אישיות, היסטריה בצורותיה השונות במקומות שונים בעולם, אובססיות, התנהגות כפייתית, פרנויה,מאניה דפרסיה, וביטוייה אצל אמנים, ועוד ועוד- הכל בליווי דוגמאות היסטוריות ובהתייחסות למיתוסים ולפולקלור. אנטווניו מלציי מדגיש את הגורמים ההיסטוריים, הפסיכולוגיים והחברתיים שממשיכים לעצב את "מכאובי הדמדומים" ויוצר את ריבוי המחלות שהן תוצרים של התרבות לא פחות משל הגוף. אחדים מן "המכאובים" שמלצי דן בהם,כמו שינה ואהבה, משותפים לכולנו. אחרים כמו תסמונת קאפגרה (האמונה של מכפילים תפסו של אחרים משמעותיים) - נדירים ומשונים. מצבי הנפש של אזור הדמדומים של הנפש חוקר, יהיו אלה מוכרים או חריגים, מזכירים לנו ללא הרף את כוחה של נפש האדם להוליך שולל, הן את עצמה והן אחרים. ד"ר אנטוניו מלציי מרצה במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת יורק בבריטניה.