האמנה החברתית ז'אן -ז'אק רוסו "האדם נולד חופשי ובכל מקום נתון הוא בכבלים" - מילים מפורסמות אלה,אשר פותחות את האמנה החברתית,מסכמות את העיקרון המרכזי של כל יצירתו של זאן זאק רוסו (1712-1778): האדם במהותו הוא טוב, אך החברה משחיתה אותו. "האמנה החברתית" מהווה ניסיון נועז של רוסו להראות כיצד אפשר להיחלץ מן ההשחתה ולעצב חברה שבה תיפתר הסתירה שבין "האדם" המבקש לממש את עצמו לבין "האזרח" המבקש להזדהות עם החברה כולה. מאז שפורסמה בשנת 1762, ובעיקר בימי המהפכה הצרפתית,"האמנה החברתית" היא יצירה שנויה במחלקות. "זו אשמתו של רוסו!" קראו שוללי המהפכה אשר פרשו את עקרונותיה ומושגיה - ובעיקר את רעיון הרצון הכללי- כמקור השראה למשטר הטרור המהפכני ואף כתשתית אידיאולוגית למשטרים הטוטאליטריים של העידן המודרני. עם זאת דומה שרוסו כתב את "האמנה החברתית" כדי להציג דווקא את ההיפך,דהיינו את האפשרות לכונן חברה דמוקרטית פתוחה,שבה תפקיד המדינה הוא לשמור על חירות האזרחים,ושבה אי- אפשר להפריד בין חירותם זו לבין זכותם לחוקק בעצמם את חוקיהם ולקבוע את הסדרי השלטון המתאימים להם. האמנה החברתית מוגשת עתה לקורא בתרגום עברי חדש,מואר ועדכני מאת עידו בסוק.התרגום מלווה במבוא היסטורי מאת ד"ר עמוס הופמן, השופך אור על אישיותו של רוסו ועל הגותו בהקשר של המחשבה המדינית והחברתית של הנאורות במאה ה-18 .