פוקו וההומניזם אילנה ארבל מישל פוקו הוא אחד מגדולי הפילוסופים של זמננו. דעותיו עיצבו את סדר היום האינטלקטואלי של סוף המאה ה-20 וגם של תחילת המאה ה-21. ספר זה מתייחס לסוגיה מרכזית בהגותו: מושג האדם וההשלכות הפוליטיות הנובעות ממנו. פוקו היה אחד ההוגים הראשונים שיצא נגד התפיסה ה"הומניסטית", שלפיה "טבע האדם" הוא נתון אוניברסלי ובלתי משתנה. תפיסה זו, באסכולה מסוימת, גורסת שתפקיד "מדעי האדם" הוא לחשוף את האמת על טבע זה, וכך לספק את הכלים לטיפול באדם ולשחרורו. פוקו תוקף את העמדה הזו וחושף את האופן שבו היא משרתת את מוקדי הכוח בחברה העכשווית, בכללם הממסד המדעי. במחקריו הוא חושף כיצד כל אחד מתוכנו נחשף לכוח הסמוי הזה מדי יום . פוקו וההומניזם מנתח את מבנה הטיעונים של פוקו, תוך חשיפת אחדים מן הקשיים הפנימיים שבהם. עיקרם הוא הסתירה כביכול הנוצרת בין קריאתו של פוקו למאבק פוליטי שמטרתו היא החירות, לבין ניסיונו להגן על עמדה רלטיביסטית בכל הקשור לאדם ולערכים. ד"ר אילנה ארבל נולדה בקיבוץ כברי שבגליל המערבי ב-1954. היום היא מלמדת פילוסופיה בחוג לפילוסופיה ובחוג לחינוך באוניברסיטת תל אביב.