כתוב על עורו של הכלב: על תפיסת היצירה אצל ש מיכל ארבל בספרה כתוב על עורו של כלב עורכת מיכל ארבל דיון מקיף במחשבת היצירה של ש"י עגנון ומציעה שלוש פרספקטיבות עיקריות לבחינתה של הסוגיה המרתקת הזו. הפרספקטיבה הראשונה עניינה ההקשר ההיסטורי-אמנותי שבתוכו פעל עגנון. ארבל מתחקה אחר המתח הפורה והלא-פתור הניכר ביצירתו בין תפיסות רומנטיות של האמן לבין ספקות מודרניסטיים קשים החותרים תחתן. הפרספקטיבה השנייה עניינה הזיקה בין תפיסת האמנות של עגנון לבין אירועים מכוננים בחייו ובחיי האומה היהודית כולה במאה העשרים. ארבל משרטטת את מארג הקשרים הסבוך והמרתק בין המחשבה האמנותית של היוצר לבין אובדנו של העולם היהודי באירופה מזה ויצירתה של ישות לאומית חדשה בארץ מזה. הפרספקטיבה השלישית מתמקדת בניסיון לפענח את החיבור הנרקם ביצירותיו של הסופר, בין תהליכי הנפש של האמן לבין תובנות פסיכולוגיות מודרניות. המחברת בוחנת את הזיקות בין מעשה היצירה לבין משברי הזהות המינית ואת נוכחותו רבת העוצמה, כתוכן וככוח מניע כאחד, של הלא-מודע בתהליך היצירה. דרך הפרספקטיבות האלו חוזרת ונבחנת בספר המחשבה על מקורו, על משמעותו ועל תפקידו של מעשה היצירה, כפי שמחשבה זו מגולמת בסיפורת של עגנון. פרקי הספר דנים בפירוט בשורה של יצירות מפתח של הסופר העוסקות בסוגיות אלו, בהן "עגונות", "גבעת החול", "אגדת הסופר", "יתום ואלמנה", "בדמי ימיה", "על אבן אחת", "חוש הריח", "אורח נטה ללון", "הסימן", "תמול שלשום", "המכתב", "עידו ועינם", "עד עולם", "מזל דגים" ו"עיר ומלואה". הדיונים המוקפדים והשיטתיים ביצירות אלו יוצרים קשרים חדשים בין הפרשנות הלאומית לפרשנות הפסיכו-אנליטית ופותחים את שתיהן למבט כפול. המבט הכפול שמכוננת כאן מיכל ארבל ער הן לנוכחותו הנמשכת של הנושא והן להתפתחות המתמדת בחשיבתו של עגנון, החוזר ומכונן דרך מעשה היצירה את זהותו התרבותית והלאומית בעולם משתנה ומתהפך. ד"ר מיכל ארבל נולדה בירושלים, גרה כיום בתל אביב. למדה ספרות עברית ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת הדוקטורט שלה, שנכתבה בהנחיית פרופ' גרשון שקד, עסקה בדרכי הסיום בסיפורי עגנון. לימדה ספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת קיימברידג' באנגליה, ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב. ספרה הבא תם ונשלם: על דרכי הסיום בסיפורת עתיד לראות אור בסדרת "מושג" בהוצאת הקיבוץ המאוחד.