שבעה עמודי חוכמה: חגיגת ניצחון תומס אדוארד לורנס אף שהיה קצין זוטר וצעיר, מילא תומס אדוארד לורנס, בוגר אוקספורד, תפקיד של איש קשר בין מפקדת בריטניה במזרח התיכון והעומד בראשה, גנרל אלנבי, לבין הכוח הערבי. בכישוריו יוצאי הדופן השכיל להפוך לחוליה מרכזית בארגון הכוח הערבי בחצי-האי ערב כנגד האימפריה העות'מאנית. שולט בשפה הערבית על מכמניה, לבוש כבדווי, רכוב על גמל, מצוי לפני ולפנים בעולם התוכן של שבטי הבדויים, טווה כמעשה אמן את כוח הגמלים שפשט על עמדות התורכים לאורך מסילת הברזל החג'אזית, פעל והפעיל, שילהב לקרב, יזם מבצעים, ביצעם, מימן אותם והוליך את אש המרד את ליעד הסופי - כיבוש דמשק. את מרד הערבים הפיחו לורנס ושולחיו הבריטים בראשית המאה העשרים באזור החג'אז בואך הסהר הפורה, ולורנס בעט שנון ובשפה עשירה במיוחד מתאר שורה של אישים דוגמת פיצל בן חסין,שריף מכה, מצביא המרד ולימים מלך עיראק; עבדאללה בן חסין, אחיו, לימים מלכה הראשון של הממלכה ההאשמית הירדנית ; נורי סעיד, ממפקדי המרד ולימים ראש ממשלת עיראק ; עודה אבו טאי, מנהיג בדווי בולט, שהפך לאחת מדמויות המופת של ההיסטוריה הורבלית של בני המדבר, ואיך לא, הגנרל אדמונד אלנבי, מצביא בריטי מבריק שניצח על המערכה הגדולה של האימפריה הבריטית באימפריה העות'מאנית המתפוררת, ולצד אלה הוא מתאר נופים ומקומות, תופעות טבע וצמחים, בעלי חיים ומנהגים הרווחים בקרב הבדווים. שבעה עמודי חוכמה, שבמוקדו סיפור מרד הערבים בשלטון העות'מאני (1918-1915), פרי עטו של תומס אדוארד לורנס, שזכה לתהילה ולכינוי "לורנס איש ערב", אחד הספרים החשובים בהיסטוריוגרפיה של המזרח התיכון בעת החדשה, מאפשר לקורא הצצה אל נכלולי המדינאים הבריטים והצרפתים והמצביאים הבריטים שהוציאו אל הפועל ועיצבו את מפת מזרח התיכון של ימינו. אף שהבטיחו עצמאות לעמי האזור, את מימושה של הבטחה זו הם דחו עד לאחר מלחמת העולם השנייה. האם העניין הגדול במדבר הערבי הדל והצחיח קשור באינטרס של המערב ובראשו בריטניה שרוכז כבר אז במעמקי האדמה,אוצר שידעו עליו אם כי לא בהיקף האמיתי שלו ?