כתבים אסתטיים, מבחר דני דידרו דני דידרו (1784-1713), הבולט בנציגיה של תקופת הנאורות, ולא רק בצרפת אלא באירופה כולה, יוזם 'האנציקלופדיה', מפעלה המפואר של הנאורות הצרפתית, ובכיר מחבריה, נחשב לאבי האנטי-רומן, ממציא הדיאלוג הרב-קולי המודרני, חלוץ התיאטרון הריאליסטי, ומייסדה של הביקורת האמנותית העכשווית. פועלו הרבגוני מתפרש על פני תחומים רבים: פילוסופיה, תיאטרון, ספרות, אמנות, שירה, אקטואליה, מדע, טכנולוגיה וכלכלה ; ובכל אלה הוא נאבק בגלוי למען חופש התבונה וחופש הביקורת בשיח המדעי, הפילוסופי והדתי בין אנשי הרוח בימיו. בספר זה כונס מבחר מתוך 'הסלונים' ומתוך 'הכתבים האסתטיים'. ב'סלונים' כתב דידרו את רשמיו מצפייה בתערוכות (שנקראו 'סלונים') שנערכו בחסות האקדמיה הצרפתית לציור ולפיסול, היו פתוחות לקהל הרחב והציגו מדי שנה או שנתיים ממיטב יצירות האמנות הפלסטית, יצירות שעד אז היו נחלתם של קומץ אספנים מיוחסים, ועתה נחשפו לשיפוטו של הצופה האלמוני. ב'סלונים' שקד דידרו על פיתוח שיח אסתטי משלו, עיצב את דמות מבקר האמנות ותפקידו, וגיבש עמדה מנוגדת לנוקשות השמרנית של האקדמיה. זו האמינה במודל יופי אידאלי קבוע ועומד, ואילו דידרו סבר שיש סוגים של יופי, והם אינם נשענים על קריטריונים קבועים מראש ; היופי אינו ערך אוטונומי מנותק מן המציאות האינדיבידואלית והחברתית של הצייר ושל הצופה. שני החיבורים, 'מסות על אודות הציור' ו'מחשבות תלושות על הציור, על הפיסול ועל השירה', נכתבו בזמן כתיבת 'הסלונים', והם דנים בסוגיות אסתטיות כלליות מנקודת מבט פילוסופית ואתית, ופותחים צוהר לחשיבה תיאורטית שמקשרת בין אסתטיקה לאתיקה. בכתבים שתורגמו כאן באים לידי ביטוי כישרונו של דידרו להעלות את הסוגיות המרכזיות של הדיון האסתטי קודם שנולד הדיון הזה, וראיית הנולד של פילוסוף גאוני, שחזה את ההתפתחויות העתידות להוליך את הציור אל האימפרסיוניזם והסוראליזם.