זהויות במדים: גבריות ונשיות בצבא הישראלי אורנה ששון-לוי גבריות, כמו נשיות, היא דימוי או אידיאל שהכול מכירים אך איש אינו יכול להגדירה במדויק. האם גבר הוא החייל הממושמע, המיומן בשליטה עצמית ופועל בקור רוח תחת אש הקרב, או גבר הוא מי שלא מקבל הוראות מאף אחד? האם הלוחם נושא הנשק היודע להרוג ומוכן להיהרג למען המדינה מגלם את הגבריות, או זה המפרנס את משפחתו? האם רק זכרים יכולים להיות גברים? אין כמובן גבריות אחת: זהויות מגדריות הן "קטגוריות מומצאות" המתפתחות בנסיבות חברתיות והיסטוריות ייחודיות ומשתנות תדיר. ועדיין, תפיסות של הגבריות ממלאות תפקיד חשוב בעיצוב החיים החברתיים והמוסדות המנהלים את חיי היום יום של כולנו. הספר זהויות במדים: גבריות ונשיות בצבא הישראלי בוחן את הזהויות המגדריות הנבנות במוסד שנחשב לגברי מכול - הצבא. באמצעות ראיונות ושיחות עם חיילות וחיילים, המחברת בוחנת לעומק ארבע קבוצות: חיילים קרביים, חיילים בתפקידי צווארון כחול, חיילות בתפקידים "גבריים" וחיילים בתפקידי צווארון לבן. בניגוד להנחה הרווחת הרואה קשר אחיד בין צבא לבין גבריות, המחברת מראה כי בצבא מתגבשות זהויות גבריות מגוונות, הנבדלות על פי ההקשר המעמדי, האתני, המגדרי והתעסוקתי של החיילות והחיילים. אולם למרות הגיוון הרב, כל הזהויות בצבא מעוצבות מתוך דיאלוג עם דמותו הדומיננטית של החייל הקרבי - דיאלוג שחיקוי ודחייה משמשים בו בערבוביה. החייל הקרבי, הנתפס כמגלם הגבריות הדומיננטית והאזרחות הטובה, ניצב אפוא בראש "פירמידה" של זהויות המשקפת את המבנה הריבודי של החברה בישראל. המסע במסלולים המורכבים של בניית הזהות הקרבית והזהויות הצבאיות המתעצבות ביחס אליה, חושף את הכוחות המעצימים את המיליטריזם הישראלי, כמו גם את הכוחות המערערים עליו ומאתגרים אותו. ד"ר אורנה ששון-לוי היא מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ובתכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן. היא מתמחה בחקר כינון זהויות מגדריות, בתיאוריה פמיניסטית ובתנועות חברתיות בישראל.