הקיבוץ העירוני: שלב מעבר או יעד סופי? דן יהב תופעת "הקיבוץ העירוני" - קבוצות שיתופיות שקבעו את מקום מושבן בעיר ומימשו את מטרותיהן - החלה ב-1921 ונמשכת עד עצם היום הזה. רוב הקיבוצים העירוניים השתייכו לתנועות הארציות: "הקיבוץ הארצי - השומר הצעיר" ו"הקיבוץ המאוחד". חלקם היו קיבוצים "עצמאיים" שהתארגנו כ"קיבוצי בנייה" וכ"קיבוצים משימתיים בעיר", וחלקם התארגנו כקבוצות קומונאליות על-ידי תושבים עירוניים שציפו ליצירת חיים שיתופיים בתוך הערים. בספרו "הקיבוץ העירוני - שלב מעבר או יעד סופי?" מביא דן יהב, גיאוגרף וחוקר ארץ-ישראל, מחקר מקיף המתחקה אחר תופעה מרתקת זו, כפי שהיא באה לידי ביטוי בקיבוציים עירוניים שהוקמו בחיפה, בתל-אביב, בירושלים ובערי פיתוח ברחבי הארץ. לצורך כתיבת הספר ערך יהב ראיונות עם ותיקי הקיבוצים וסקר מאות מסמכים המצויים בארכיונים הארציים, התנועתיים והקיבוציים; מאמרים שהתפרסמו בביטאוני הקיבוצים וכתבי עת שונים; מונוגרפיות; ספרי יובל; עיתונות; דו"חות ופרוטוקולים של אספות הקיבוצים והמזכירויות הארציות של התנועות המיישבות; חוברות זיכרון רבות ועוד.